בוודאי זה מוכר לך שאת ובן הזוג שלכם יוצאים לעבודה, הוא הולך שמח וטוב לב ליום בעבודה וכבר כולו חושב מה יש לו לעשות בעבודה, כמה משימות, עם מי צריך לדבר וכו'.. ואת? את חושבת איזה יום מחכה לך בעבודה, כמה משימות יש לך, עם מי צריך לדבר ו…. האם

אני שומעת הרבה לאחרונה קולות של אנשים שמכריזים ללא פחד ובצורה חד משמעית: איבדנו שליטה על החיים שלנו. זה לא חריג בנוף לצערי ויותר ויותר אנשים, צעירים ומבוגרים – בעלי משפחות ויחידים – חשים שהם כבר לא מצליחים לעשות שום דבר כחלק ממשהו רצוני; הם מובלים ונשלטים מכורח הנסיבות והמציאות.

מכירים את התחושה שלפני נופש? זו שאתם פורטים לפרטי פרטים את כל מה שתעשו, האוכל שתאכלו, הבגדים שתלבשו וקפיצות הראש שתקפצו? ובכן, עם החזרה לארץ – אתם צריכים לעשות את אותו הדבר, רק בבית: כך תתמודדו עם הבלוז של החזרה לשגרה במשך שנה וחצי, העולם קפא במקום, ואיתו גם חלומות

בשנים האחרונות אני שומעת הרבה את המשפטים: “הכל לטובה”,  “מחשבה בוראת מציאות”, “יצירת מציאות” בהתחלה, הם ממש הכעיסו אותי. מה זאת אומרת הכל לטובה??? קרה לי עכשיו משהו נורא ואיום, איך הוא יכול להיות לטובה? באחת ההרצאות שלי, שדיברה על המשמעות המשפטים הללו, ומדוע אכן אני בוראת את המציאות של